צרו קשר

נשמח לסייע לכם! התקשר למספר 6550 או ליצור קשר באמצעות הטופס הבא ואנו ניצור איתך קשר בהקדם.

שדה זה דורש לפחות 2 תווים

כתובת דוא"ל לא חוקית

  • קיסריה לאורך התקופות

  • קיסריה נחשפת - פרויקט קיסריה

  • קיסריה- המחקר האקדמי

פרויקט קיסריה 2015 – 2019

כבר יותר משבעים שנה קיסריה העתיקה נחפרת, נחשפת ומתחדשת. מאות ידיים מחפשות, ביבשה ובים בניסיון להמשיך לגלות ולחשוף שרידים ושברי מידע ולחברם לסיפורה המורכב של העיר היפהפייה שלא מפסיקה להפתיע. גם היום, אחרי כ- 2,000 שנה סיפורה עדיין נושם, מתחדש ומתהווה.

שרידי העיר, מערכת הקמרונות המפוארת ובמת המקדש המרהיב שבנה הורדוס, בית הכנסת העתיק בו פרץ המרד הגדול, ביצורי העיר הצלבנית, מטענים ואוצרות מספינות סוחר טרופות, כל אלה ועוד, עמדו שוממים בעיזבונם מאות רבות של שנים. בזכות "פרויקט קיסריה 2019-2015", במהלכו בוצעו, בהיקף חסר תקדים, עבודות חפירה, שימור, שחזור, פיתוח והנגשה, ניתן לחוות מחדש את הסיפור המופלא של אוצרות קיסריה, כל אחד ואחת בזמנו ובדרכו.

קמרונות מקדש אוגוסטוס ובמת המקדש 

לקראת סוף המאה הראשונה לפני הספירה החליט הורדוס לבנות שער ימי לממלכתו ובתום עשר שנים של מפעל הנדסי עצום, חנך את נמל קיסריה. את פני הבאים לנמל, בדיוק במוקד ההתרחשות המסחרית והפולחנית, קיבלה את הבאים במה אדירת ממדים אשר נישאה על מערך קמרונות ומעליה מקדש מפואר לכבוד אוגוסטוס קיסר והאלה רומא.

במערך הקמרונות היו שני אגפים, דרומי וצפוני, ובכל אחד מהם ארבעה קמרונות (כ- 21 מטר אורך, 5 מטר רוחב). בין הקמרונות נבנו שישה קמרונות נוספים קטנים אשר נשאו את גרם המדרגות המונומנטאלי שהוביל מהמזח אל המקדש ההרודיאני.

במשך שנים עמדו הקמרונות בסכנת התמוטטות חשופים לתהליכי הרס ובליה. כבר בחפירות הארכיאולוגיות בשנות ה – 60 ו-ה 90 התעוררה דאגה בקרב המשמרים. השרידים העידו על תהליך ארוך של הרס עוד מהתקופה העתיקה. אלפיים שנה אחרי הקמתם, החליטו בחברה לפיתוח קיסריה, בשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, לשקם את הקמרונות ולהציגם בפני הציבור במרכז מבקרים חדשני וייחודי שישמור, ככל שניתן, על המתווה המקורי של המבנה.

מרכז המבקרים החדש

שיקום ושיחזור ארבעת הקמרונות באגף הדרומי חייב שילוב עבודות חפירה ופירוק, הרכבה וייצוב קונסטרוקטיבי, שימור ופיתוח. הפרויקט שהיה מורכב ומאתגר שילב עבודה מאומצת של ארכיאולוגים, מהנדסים ואדריכלי שימור: קירות נושאים הושלמו, פתחי מעבר בצורת קשת נפתחו ושוחזרו, אבנים גדולות ועתיקות חוזקו וכל החזית המערבית הושלמו בקשתות עץ רב שכבתי. לבסוף, אחרי חמש שנים של עבודה מאומצת, הוקם מרכז המבקרים החדשני ובו מגוון מיצגים ואוצרות ארכיאולוגיים שנחשפו במהלך החפירות ביבשה ובים  וסרט אפי על דמותו המרתקת של המלך הורדוס, כפי שאף אחד לא העז הציג. הביקור במקום מחיה את השרידים, מעשיר את החוויה ומאפשר למבקר לעקוב אחרי תהליך חשיפת סיפורה המרתק של העיר וללמוד על אורחות החיים של עברה.

טיילת החומות הצלבניות ומערך הביצורים

פרויקט טיילת החומות הצלבניות ומערך הביצורים הינו אטרקציה תיירותית המעשירה את חווית הביקור בגן הלאומי. במסגרת הפרויקט בוצע על ידי החברה לפיתוח קיסריה, באמצעות מנהל השימור ברשות העתיקות, תחקיר בנושאים: ארכיטקטורה, היסטוריה וארכיאולוגיה כבסיס לתכנון החוויה.

החומה הצלבנית הייתה ועדיין אחד השרידים המרשימים והשלמים ביותר מהמאות 11-13. מלאכת מחשבת של בנייתה נעשתה ע"י לואי התשיעי (הקדוש) בשת 1265. לאורך החומה, אשר הקיפה שטח של כ- 120 דונם, הוקמו  16 מגדלי שמירה, אשנבי ירי וחפיר עמוק.

בזכות הפרויקט, המבקרים יכולים לצעוד לאורך הביצורים, לטפס על המגדלים וליהנות מסיור ביום ובלילה ובכך להכיר מקרוב את אדריכלות ימי הביניים ומאפייני הבנייה הצלבנית: החומות, החפיר והחלקלקה. כדי לאפשר מעבר להולכי רגל לטיילת הנמשכת צפונה לחוף האקוודוקט שוחזר גשר צלבני שהוביל לשער הצפוני. לאורך המסלול ניתן לגעת בנדבכי החומה המשוחזרים, להציץ דרך חרכי הירי ואף לרדת אל החפיר בעומק של כ- 8-10 מטר דרך מנהרת הגיחה (הפוטרנה) אשר שימשה את האבירים הצלבנים לאספקת מזון ותחמושת בלי להסתכן בפריצת החומות האופיינית לתקופה.

במהלך הפרויקט בוצעו עבודות שימור והסרת סכנה בביצורים, אבנים חסרות הושלמו, בוצעו עבודות של מילוי משקים, סדקים וחללים. בשלב שני שוחזרו המדרגות לחלק ממגדלי השמירה והצללה נבנתה לרווחת המבקרים. וכיום ניתן ליהנות מנקודות תצפית שונות אל כיוון "רובע השעשועים" הרומי במלוא הדרו הכולל את: התיאטרון, ההיפודרום, בית המרחץ וארמון השונית. באזור ה'שוק הצלבני' נחשפו שרידי מבנים שבקומת הקרקע שלהם חנויות, והקומה השנייה בהם שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.

שרידי בית הכנסת העתיק של קיסריה

בית הכנסת העתיק מתוארך למאות הרביעית והחמישית לספירה ושימש מקום תפילה לקהילתה הענפה של יהודי קיסריה. יש הטוענים כי המבנה הוקם על יסודות "כנישתא דמרתדא" המציין במקורות חז"ל את מקום הצתת המרד הגדול של היהודים ברומאים.

סיפורו של המבנה מהווה אבן משלימה בפסיפס נוף התרבות של היהודים שחיו בעיר הפגאנית לצד התרבות הרומית. הם קיימו את דתם בבתי כנסת בעיר, נעים בין פתיחות והתבדלות ושינויים שהגיעו מעבר לים. בית הכנסת התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו ממצאים עם כותרות של סמלי המנורה, שברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה ופסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים.

במסגרת הפרויקט ובשלב ראשון נעשה תיעוד של כל השרידים וניתוחם במטרה להבין את המבנה, להגדיר מפלסים ולדרג את המדרון עד לחוף הים כבסיס לעבודות השימור, ייצוב המדרון והסדרת ה ניקוזים נדרשים. בשלב שני בוצעו עבודות שימור ושחזור פסיפס בית הכנסת, פיתוח נופי והנגשה לציבור תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.

נימפאון

הנימפאון (מזרקה ציבורית) הינו מונומנט אדריכלי שהיה נפוץ בערים רומיות. הוא נבנה עם חזית מפוארת המשלבת בתוכה מזרקות, תעלות מים ובריכה. גומחות ופסלים שימשו לעיטור והמים הזורמים הוסיפו קול ותנועה. הנימפאון בקיסריה הוצב בנקודה בה הדקומנוס הראשי נפגש עם רציף הנמל ההרודיאני שממנה נחשף הים. הייתה זאת נקודת עניין מרכזית בעיר שהודגשה באמצעות המונומנט. בשנות הששים במסגרת עבודות חפירה זוהה הנימפאון לראשונה. במקום התגלה פריט פסלון של אסקלפיוס, אל הרפואה הרומי לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות.

בשנת 2013 הוחלט לשמר את הנימפאון ולשחזר אותו. רשות העתיקות ביצעה עבודות חישוף של השכבות המאוחרות, המזרקה נחשפה מחדש וכמו כן קטע מהרחוב הרומי ומהרחוב הביזנטי. כיום בנישה המרכזית מוצג העתק מרהיב של האלה היגיאה.