7

map4

 
מעוניין להיות בקשר? הרשם לניוזלטר לקבלת עדכונים או התקשר עכשיו 6550*

ההיסטוריה של המועדון

caesarea golfclubקיסריה ממוקמת על שטחים בבעלותה של משפחת רוטשילד עוד לפני הקמת המדינה.
כשג'יימס דה רוטשילד, שחקן גולף להוט, ביקר בעתיקות קיסריה וראה את הדיונות הסובבות אותה, הוא נזכר במגרשי הגולף החוליים של סקוטלנד והחליט שיום אחד יבנה מגרש גולף בקיסריה.



תמונות היסטוריות נוספות של מועדון הגולף קיסריה

עם מותו הוקמה קרן ג'יימס דה רוטשילד על ידי אלמנתו - גב' דורותי דה רוטשילד, ואחייניו - לורד ויקטור רוטשילד, מיקרוביולוג באוניברסיטת קמברידג' באנגליה והברון אדמונד דה רוטשילד מצרפת.
הקרן החליטה להגשים את משאלתו של ג'יימס דה רוטשילד ומינתה את מקס רו, נציג הענף האנגלי של משפחת רוטשילד בישראל, להתחיל בהליכים הדרושים לצורך הקמת מועדון הגולף בקיסריה.

 ב-1958 יזם רו הקמה של ועדת מועדון הגולף בה ישבו טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, שהיה היו"ר, וכן מנכ"ל משרד התיירות, מאיר דה שליט, ד"ר ג'ורג' פיטרסון, נציג ה-FAO בישראל, מר קאן בולק, ואבא אבן כראש הקבוצה. הרשל בנימין עם אשתו קורל נשכרו על ידי רו, לנהל את המועדון העתידי.

פרד סמית', האדריכל הראשי של מגרש הגולף קרטר סידס באנגליה, קיבל יד חופשית לבנות מגרש גולף של 18 גומות.
פרופסור מנספילד, אדריכל ישראלי מוביל, נשכר לתכנן את מבנה המועדון ואת מבנה 'משאבת הבוסטר'.
עם הגעתו של פרד סמית' לישראל ב-1957 הוקם צוות תחזוקה, בראשו עמד חנן בודנהיימר, שהועסק בצעירותו כגנן באחת מאחוזות רוטשילד באנגליה. חנן היה אחד הילדים הפליטים מגרמניה שהוזמנו על ידי משפחת רוטשילד (בזמן מלחמת העולם השנייה) לגור באחוזתם ולקבל הכשרה, בעיקר בחקלאות. כוונתם היתה לשלחו ביום מן הימים לפלסטינה. כשהמועדון חיפש איש תחזוקה למגרש הגולף, הציעה דורותי דה רוטשילד את חנן, ששהה באותו זמן בישראל. חנן עלה לארץ ב-1951.
סמית' שתל במגרש זרעים של דשא שהוכיחו את עצמם בהודו. באביב נבט הדשא אך התייבש בקיץ ונסחף על-ידי מערכת ההשקיה. פול אדסי הובא בעצתו של ג'ורג' פיטרסון (שהיה מודאג מאוד שסמית' איננו מכיר את התנאים בקיסריה). גם לאחר הפתיחה, נעשו נסיונות של ג'ורג' וחנן להשתמש בסוגים שונים של דשא מקומי.
בעצתו של פול אדסי, מפקח המגרשים הראשי בטמריסק, מגרש גולף יוקרתי בדרום קליפורניה עם קרקע ותנאי אקלים דומים לאלו של קיסריה ובהדרכת חיים וילנסקי, הגנן הראשי ברמת הנדיב בבנימינה, נבחר לאיזור הטי דשא מסוג גלבוע, לפיירוייז (שוליים) ברמודה נפוץ ולגרינים טיף ברמודה. הדשאים שגשגו בקיץ אבל היו רדומים בחורף.
אדסי הובא למועדון ב-1962 ושוב ב-1964 על מנת לייעץ בנושא תחזוקת המגרש. ב-1964 הוחלפה מערכת ההשקיה ברשת תת-קרקעית של צינורות עם ראשי ממטרה מסוג מצמד, שהיה צריך היה להחליף ידנית בלילה.

קודם לפתיחת המועדון נפתח משרד ברח' מנדלי בתל אביב על מנת להתחיל ליצור קשרים לשיווק המועדון.
הרשל וקורל נשלחו לאנגליה כדי להפיץ את דבר פתיחת מועדון גולף בקיסריה בכל מועדוני הגולף היהודים (וגם שאינם יהודים) ולגייס חברים בחו"ל. נסיעה זו יועדה גם לאיתור מנהל מקצועי עבור קיסריה.
השניים ביקרו במועדוני גולף ידועים ובהם סנט אנדרוז וונטוורת'. הם ערכו כמה ראיונות ודיברו עם אנשים שהביעו התעניינות במשרת המנהל המקצועי בקיסריה. רשימה קצרה של מועמדים הובאה חזרה לסקירה של ועדת המועדון. הועדה בחרה בצעיר מקומי בשם צ'רלי מנדלשטם שזכה להמלצות.

צ'רלי מנדלשטם, שעלה מדרום אפריקה ב-1948, הרבה לעסוק בגולף מגיל צעיר והיה בעבר שחקן גולף חובבן בעל הנדיקפ נמוך. צ'רלי התבקש לשחק 18 גומות במגרש הכמעט-גמור עם ארבעה שחקנים זרים מנוסים שהועסקו בישראל, נצפה נותן שיעור לשחקן מתחיל ואחר כך לשחקן מנוסה יותר. הועדה היתה מרוצה מאוד שישראלי מסוגל להיות מנהל מקצועי וצ'רלי החל את עבודתו ביוני 1960 וכיהן כמנהל המקצועי של המועדון במשך 35 השנים הבאות. צ'רלי פרש ב-1995 בגיל 72.

מאחר ומגרש הגולף בקיסריה לא הוקם כתוצאה מביקוש מקומי, לא יכולה היתה הועדה להעריך את מספר החברים שעתידים להירשם אליו או מתי יהיה צורך לייבא מנהל מקצועי מוסמך יותר. מאחר ולאיש מחברי הצוות לא היה רקע או ניסיון בתחום הגולף, הבינה הועדה שיהיה צורך מיידי באדם שיצייד וינהל את הפרו-שופ, יכשיר ויהיה אחראי לקאדים, ויתן שיעורים למתחילים.
טדי קולק אמור היה לייעץ בעניין מגרש הגולף, ג'וזף שולמן, הרשל וקרול הגיעו לפגוש אותו בשדה התעופה. המטוס איחר מאוד ובינתיים הם ישבו ושוחחו עם קבוצת עיתונאים שחיכתה לפגוש אח"מ אחר שהיה באותו מטוס. השלושה עשו יחסי ציבור מצויינים בקרב הכתבים , שרובם לא ידעו דבר על גולף ובזו לרעיון של מגרש גולף בישראל. למחרת, סוקר המפגש סוקר בעיתונים המקומיים!


ג'ו שולמן הפך לחבר במועדון וסיפק רשת אימונים ומספר מחבטים וכדורים, בהם השתמש צ'רלי לצורך השיעורים הראשונים שהעביר כבר בחצר האחורית של המשרד ברחוב מנדלי.
מפה לאוזן שמעו ישראלים צעירים על המגרש ובאו לקבל שיעורים ראשונים וללמוד איך להניף מחבט גולף, זמן רב לפני שעשו זאת על המגרש.
כשנסגר המשרד ברחוב מנדלי, עברו כולם לקיסריה. צ'רלי הקים את הפרו-שופ והתחיל להכשיר קאדים. יצחק ליטוין מחיפה, שעסק בנשק, חמושת וציוד ספורט, עזר לצ'רלי לייבא ציוד גולף מחו"ל. מאוחר יותר היה סם שארו מעורב במשלוחים של ציוד מהפרו-שופ שלו בניו יורק וכך נזרעו הזרעים הראשונים למעורבותו של סם שארו בגולף הישראלי.

ב-1984 קיבל הצוות המקצועי תגבורת בדמותו של יעקב (קקו) אבנעים, קאדי לשעבר, ב-1985 הצטרפה אביבה (פני) חלפון, בתו של המנהל המקורי, וב-1990 נוסף עולה חדש מבוליביה, ד"ר ריקרדו קורדובה-קורה, פסיכיאטר שב-1972 הפך לשחקן גולף מקצועי במולדתו. במחצית הראשונה של 1995 אוישה משרת המנהל המקצועי על-ידי הדרום אפריקאי דז כהן. במחצית השנייה של 1995 מונה לתפקיד מריאנו מטרקט. באפריל 1996 התמנה אנדי סנטוס מסן חוזה, קליפורניה והוא משמש עד היום כמנהל המקצועי.

באוגוסט 1960 נפתח המועדון נפתח באופן בלתי-רשמי על-ידי אבא אבן וארתור לוריא (שניים משחקני הגולף הבודדים שהיו אז בישראל).

הפתיחה הרשמית של המועדון היתה בינואר 1961 תחת חסותה של גב' דורותי דה רוטשילד ובנוכחות קהל של מעל אלפיים איש שכלל שרי ממשלה, שגרירים, וכל ה"מי ומי" של ישראל.

לורד ויקטור רוטשילד ואבא אבן חבטו בכדורים מהטי הראשון על מנת כאקט רשמי לפתיחת המועדון. אחריהם שיחקו האמריקאי סם סניד והארי ויטמן מאנגליה משחק ראווה של 18 גומות בשיפוטו של לורד כהן, אז קפטן מועדון הגולף המלכותי והעתיק של סנט אנדרוז. למרות הרוחות המזרחיות העזות הגיע סניד לתוצאה של 72 כנגד 74 של ויטמן.

ב-1964 הוחלף הרשל בנימין כמנהל המועדון על-ידי לו קוצן, ולאחריו מונו אליוט לפינסקי ב-1965, מיכאל פאוון ב-1979, דון גוטסמן ב-1981, וב-1982 המנכ"ל הצבר הראשון, אלון בן דוד.

על מנת לבחור שחקנים וקבוצות שייצגו את ישראל באופן רשמי בתחרויות בינלאומיות צריך היה להקים איגוד גולף ישראלי. האיגוד הוקם ב-1965. מאז היו לישראל בתקופות שונות נציגים באליפות אייזנהאוור לנבחרות חובבנים, אליפות העולם, אליפות העולם אופטימיסט לצעירים, אליפות נבחרות המקצוענים של המועדונים, ונבחרות נשלחו לטורנירים בדרום אפריקה, אנגליה, ארה"ב, קנדה, יוון, גרמניה, שוייץ, ונצואלה, מרוקו, פורטוגל וטורקיה.

מאז 1961 מארח מועדון הגולף של קיסריה מדי ארבע שנים את תחרויות הגולף במשחקי המכביה.

מלבד 25 המדינות שיוצגו בתחרויות הגולף של המכביה לאורך השנים, המועדון אירח גם נבחרות מבריטניה, דרום אפריקה, הולנד, גרמניה, שוייץ, ארה"ב, קנדה, צרפת ויפן.

צעירים מאור עקיבא הוכשרו לשמש קאדים כבר בפתיחת המועדון. ב-1968 החליטה לשכת העבודה המקומית שהיא תאפשר לקאדים להמשיך לעבוד רק אם יוכרו כעובדים מלאים של המועדון, עם הגבלת שעות עבודה ותנאים סוציאליים מלאים. הועדה החליטה שהתנאים הללו אינם מעשיים ושירותי הקאדי בוטלו, מלבד בזמן אירועים מיוחדים כמו המכביה, אז מגוייסים צעירים מהאזור, מקבלים הכשרה בסיסית, ומתפקדים יותר כנושאי תיקים מאשר קאדים מוסמכים.

ב-1962 הוצעה תכנית חברות לחברים מחו"ל בעיקר בארצות הברית ובאנגליה, אבל זו התפרקה בהדרגה במשך הזמן הודות להעדר מעקב הולם. החברים הראשונים מחו"ל נרשמו באנגליה כבר ב-1960.

מאז פתיחתו של המועדון איפשרה קרן רוטשילד לחברים לבחור ועדה משלהם שתנהל את המועדון על בסיס יומי, אבל כל השקעה נוספת נותרה באחריותה של הקרן.

ב-1967 הועברה הבעלות על המועדון מקרן ג'יימס דה רוטשילד לברון אדמונד דה רוטשילד וז'ן בולק החליף את מקס רו כנציג הבעלים בישראל.

הבעלים החדשים לא אפשר לחברים לצבור גרעון כספי ללא הגבלה. הוא החליט על סובסידיה שנתית קבועה והחברים נאלצו לכסות כל גירעון נוסף. ועדת חברים מיוחדת שנוצרה לצורך העניין נקטה בצעדים מיידיים לצמצום ההוצאות. הם פנו לחברת מקורות וקיבלו תעריף תעשייתי זול עבור מים במקום התעריף הרגיל שהיה נהוג עד אז. רוחב הפיירוייז צומצם על מנת לחסוך במים ושכרו של המנהל המקצועי עוכב.

הנרי קוטון, משחקני הגולף הבריטיים הגדולים יותר בכל הזמנים שפנה בהמשך לקריירה מצליחה בתחום אדריכלות מגרשי הגולף, נשלח על-ידי הברון אדמונד לקיסריה. במרץ 1967 הגיע לשבועיים על מנת להגיש תכנית לעיצוב מחדש של מגרש הגולף כך שמלון הגולף של קיסריה, שנבנה בזמנו על-ידי הברון, יוכל להחליף את מבנה המועדון הנוכחי.

לפי תכניתו של קוטון, כל אחת מ-9 הגומות תתחיל ותסתיים בסמיכות למלון, מגרש האימונים יהיה בקרבת מקום, והמלתחות וחנות הפרו-שופ יהיו ממוקמים בתוך המלון. תכנית זו מעולם לא בוצעה משום שהברון החליט להשכיר את המלון לקלאב מד.

ב-1970 אייב אקסלרוד, חבר המועדון ואדריכל, עיצב מחדש את המלתחות, ומבנה המועדון נותר למעשה ללא שינוי עד לתחילת 1993, אז שופץ לחלוטין הבניין כולו ורוהט מחדש בעלות של מעל מיליון שקל, כולל התקנה של מיזוג אויר מלא ושטיחים מקיר לקיר.

ב-1978-1979, בהדרכתה של שרה ברוכין מהצוות הישראלי של הברון אדמונד, הוחלפה כל מערכת ההשקיה במערכת ממוחשבת אוטומטית. הדבר חייב סגירה של 9 גומות בזמן השיפוץ של כל מחצית מהמגרש.

בהמלצתו של פרופסור ניבון, מומחה אמריקאי לדשאים, נשתל שוב דשא ברמודה בפיירוייז. בהכנת הקרקע לפני הנטיעה פוזרו טונות של דשן אורגני באיזורי הטי והפיירוייז, אולם בהמשך הסתבר שהדשן הכיל זרעי דשא קיקויו שהשתלט על הברמודה וחנק אותו, כך שנוצרו פיירוייז עם דשא קיקויו בכל 18 הגומות.

ב-1980, אחרי סיום התקנת מערכת ההשקיה הממוחשבת בעלות של יותר ממיליון דולר, כינסו החברים אסיפה כללית שלא מן המניין ובה החליטו להודיע לברון אדמונד דה רוטשילד כי אם לא יגדיל באופן ניכר את הסובסידיה השנתית הם לא יהיו מוכנים להמשיך לנהל עבורו את המועדון.

הברון דחה את האולטימטום של החברים והעביר את ניהול המועדון לידי החברה לפיתוח קיסריה, חברה שמחצית מניותיה שייכות לברון ומחצית למדינת ישראל.

חיים גולדנברג, שהיה אז המנכ"ל של החפ"ק, החל להיות מעורב באופן פעיל בניהול היומיומי של המועדון, והחליט שהמועדון יהיה פתוח 7 ימים בשבוע ולא ייסגר בימי שני.

באותם ימים החליט אלון בן דוד לאפשר לכל קאדי לשעבר ולכל תושב של אור עקיבא לקבל חברות מלאה במועדון על-ידי קביעת תעריפים נמוכים במיוחד לאוכלוסיות אלו. ב-1983 הוא לקח את הקבוצה הראשונה מבין חמש קבוצות של קאדים בעלי הנדיקפ נמוך לארצות הברית וקנדה על מנת לשחק עם חברים במועדוני גולף יהודים.
התוצאה- אלון בן דוד, בשיתוף עם אורי איילון, נשיא איגוד הגולף הישראלי, הקים את תכנית 'המועדונים התאומים' במטרה לקדם קשרים עם מועדוני גולף יהודים ברחבי העולם ולגייס את המימון הדרוש על מנת לעזור לצעירים מרקע סוציואקונומי נמוך, להתקדם באמצעות הגולף ובכך לסייע להם בהמשך חייהם.

לאחר שלוש שנים נוספו גם פצועי צה"ל לתכנית לימודי הגולף על מנת לעזור לשיקומם. הגולף, ספורט שאינו מגביל ומאפשר משחק עם שחקנים בכל רמה וכושר פיזי. פצועי צה"ל קיבלו שיעורים, ציוד ואפשרות לשחק ללא תשלום.

בשנת 1987 הוקם בית ספר לגולף לילדים (בסובסידיה מלאה) בגילאי 7-18.

פרד סמית' תכנן את המגרש כפאר 74, כאשר גומה מס' 8 היא פאר 4 וגומה מס' 16 - פאר 5, אבל ב-1961 גומה 8 עוצבה מחדש כפאר 3 וגומה 16, שאמנם נותרה באותו האורך, הפכה לפאר 4 ארוך. הדירוג כפאר 72 נותר עד 1966, אז חתך כביש החוף החדש דרך הגרין ה-5 והטי ה-6, דבר שהצריך תכנון מחדש של שתי הגומות הללו, דבר שגרם להגדלת הפאר ל-73. גומה מס' 11 עוצבה מחדש ב-1978 וגומות 5, 6 ו-7 ניטעו מחדש ב-1987-88.

מגרש כדורת-דשא נבנה ב-1974 אבל נסגר ב-1979 עם הצמצום במספר החברים של מועדון כדורת-הדשא.
מגרש כדורת-הדשא הפך לאיזור אימונים לפיצ'ינג וצ'יפינג.

הטי של מגרש האימונים הורחב לכיוון מערב ב-1985 ולכיוון מזרח ב-1993. הפיירווי של המגרש צויד בדשא ב-1993, דבר שאפשר לראשונה איסוף מכני במקום ידני של כדורי האימון.

ב-1994 ניטעו מחדש שמונה פיירוייז ובשנה שלאחריה נאלצו לנטוע ארבעה מתוכם שוב.

במרץ 1995 הוחלפה כל מערכת ההשקיה בעלות של מיליון שקל.

ב-1979 יצחק בינשטוק החליף את חנן בודנהיימר כמנהל תחזוקה וב-1993 הוא הוחלף בהלל גורן.

ב-1984 בוב טנן, עולה חדש מארצות הברית, קיבל ממנדלשטם את האחריות על הפרו שופ והעמיד רכבי גולף חשמליים להשכרה.
ב-1989 עברה הנהלת הפרו-שופ לידיהם של יגאל סלאח ויעקב אבנעים, שניהם קאדים לשעבר.

מתוך דאגה מתמדת לצריכת המים להשקייה, הצליחה החפ"ק להגיע להסכם עם מקורות ולקבל אספקה של מים מ-4 בארות ליד החוף, במרחק של 2 ק"מ מהמועדון. המים הללו מתאימים לשימוש חקלאי. המים המתקבלים מבארות אלו אמורים להישאב לתוך מאגר שנמצא בשטח המועדון, על מנת להוסיף למשחק כמו גם לאסתטיקה של הגומה ה-18, ב-1993 הוקם אגם אטרקטיבי משמאל לגרין.

בתחילת 1994 ג'ין פוביון, נציג קלאב קורפ קנסלטינג מאמריקה, ובוב ווקר, אדריכל מגרשי גולף מפלורידה, הוזמנו למועדון להגיש תכניות להוספת 9 גומות ו-18 גומות למגרש הנוכחי. ההחלטה אם להמשיך עם התכניות שהוגשו נדחתה.

סם שארו היה אחד משחקני הגולף היהודים המקצוענים הראשונים בעולם. סיפור אהבתו לגולף הישראלי החל ב-1961 כששמע על פתיחת מגרש הגולף הראשון והיחיד במדינה. מאז אימץ סם את מגרש הגולף בקיסריה וכן כל שחקן גולף ישראלי שפגש. הוא פיתח חברות אמיצה וממושכת עם המנהל המקצועי של המועדון, צ'רלי מנדלשטם.
כשמטרתו העיקרית היתה לקדם את המשחק בקרב צעירים ישראלים. סם שארו שלח עבורם ציוד ותרומות באופן קבוע ואירח כל שחקן גולף צעיר מישראל שביקר בארצות הברית.
מתוך כבוד והערכה למסירותו, מאמציו, ונדיבותו כלפי הגולף בישראל, חנך המועדון ב-1984, בשיתוף עם איגוד הגולף הישראלי, את התחרות השנתית ע"ש סם שארו. סם נפטר בפתאומיות באפריל 1994 בגיל 91.

בהזמנתו של טדי קולק, ביקר דני קיי ב-1959 במגרש ההולך ונבנה. מאוחר יותר, כשהמועדון כבר היה פעיל, הוא בא לשחק בכל פעם שביקר בישראל. דני קיי תמיד עצר קודם לשעשע את ילדי החברים שהגיעו למגרש בשבתות.
מלבד הנשיא חיים הרצוג ורעייתו אורה, שניהם היו חברים פעילים במועדון, אשת הנשיא לשעבר ראומה וייצמן, וכן עשרות שגרירים שהיו חברים מאז הקמת המועדון. אישים ידועים אחרים שיחקו או ביקרו במועדון, ביניהם סגן שר הפנים של ארה"ב ג'וזף סיסקו וכוכבי הקולנוע קירק דאגלס, דני קיי, פרנק סינטרה, שון קונרי, מיקי רוני, פיטר לופורד, סטנלי בייקר ושחקני סדרת הטלויזיה דאלאס.

שחקני גולף מן השורה הראשונה מלבד סניד, ויטמן וקוטון ששיחקו בקיסריה היו בילי קספר (פעמיים אלוף התחרות הפתוחה והמאסטרס של ארה"ב), הרמן ברון (אלוף העולם לותיקים ב-1963), טוני למה (אלוף התחרות הפתוחה של אנגליה), מרלי ספירמן (אלופת הנשים של אנגליה) ושני זוכים במדליות זהב במכביה - ב-1969 ברוס פליישר (אלוף ארה"ב לחובבנים) וב-1981 קורי פווין (אלוף התחרות הפתוחה של ארה"ב ב-1995), אשר הצטרפו שניהם לתחרויות ה-PGA של ארה"ב זמן קצר לאחר המשחקים והמשיכו לקריירות מוצלחות כמקצוענים.

Share