קרן אדמונד דה רוטשילד השקיעה מעל 150 מיליון ₪ בין השנים 2015-2019 בפרוייקט התחדשות חסר תקדים ומורכב אשר חשף חלק גדול מאוצרותיה הגנוזים של קיסריה וגילה רבדי היסטוריה עתיקים. אין עוד אתר בישראל בו מושקעים תקציבים, משאבים ומאמצים כה רבים לעבודות חפירה, שימור, שיחזור ופיתוח.
הפרויקט המרגש בוצע בשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, ובראשם אנשי החפירה הארכיאולוגית ועובדי השימור אשר התמודדו עם אתגרים רבים בתכנון ובביצוע, תוך הקפדה על שמירת ערכי המקום. הפרויקט כלל עבודות חפירה, שחזור ופיתוח של חלק ממערך קמרונות הנמל ומדרגות המקדש. העבודות נעשו תוך שמירה קפדנית על ערכים ארכיאולוגים היסטוריים וערכי הטבע של קיסריה וזאת על מנת להנגישם בדרך ראויה ומרתקת לציבור מבקרים מהארץ ומהעולם.
קמרונות הנמל ובימת המקדש היו בתקופה הרומית ביזנטית מרכזה והלב הפועם של קיסריה. השרידים ההיסטוריים הקלאסיים באתר, הינם מהחשובים שבאתרים לאורך חופי הים התיכון. חשיפת הקמרונות הניצבים על מזח נמל הורדוס, בקדמת קיר הפודיום המונומנטלי של במת המקדש , שימורם והצגתם לציבור היתה אחת המטרות החשובות ביותר בפרויקט הפיתוח של קיסריה העתיקה. כבר בחפירות הארכיאולוגיות הגדולות שנעשו לאורך שנות התשעים מחוץ ובתוך העיר הצלבנית עוררו הקמרונות ושרידיהם דאגה בקרב המשמרים בשל מצבם הקשה. השרידים שקרסו העידו על תהליך ארוך של הרס והתמוטטות עוד מהתקופה העתיקה. מבין כל הקמרונות נותר יחידי ושלם קמרון מספר 1 שהיה ממש על סף התמוטטות. בפעילות אריכאולוגית – אדריכלית אינטנסיבית ורבת היקף והשקעה, הצליחו עובדי השימור לייצב את החלקים המעוותים בחלקו הפנימי ואף תמכו בו מצדו הצפוני וכך נותר הקמרון במצבו הזמני עד לפרויקט ההתחדשות בו הוחלט בחברה לפיתוח קיסריה להציל את הקמרון ולשמרו על מנת לאפשר לקהל לבקר בו בצורה בטוחה ולהתרשם מעוצמת גודלו ומעקרונות הבניה ההרודיאנית לפיה נבנה.
במהלך פרויקט ההתחדשות נחשף סיפורו הדרמתי והמרתק של מערך הקמרונות כשהובן שהקמרונות הללו התמוטטו בעבר ואף שוחזרו בתקופה הביזנטית! המשחזרים הביזנטים עשו מאמץ גדול כדי לעקוב אחרי מתווה הקמרונות ללא שינויים גדולים. הקמרונות חוזקו באומנות ובקשתות תמיכה הרבה לפני הצלבנים שהוסיפו לתמוך למען יציבותה של קתדרלת העיר .
בית הכנסת העתיק של קיסריה – בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר, חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו – כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ”ד משמרות הכהונה.
בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתיתיהו מספר בספרו “מלחמות היהודים” על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על “כנישתא דמרדתא” (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.
באתר בית הכנסת העתיק נעשות עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.
הנימפאון הרומי (מזרקה מעוטרת בכיכר העיר) בשנת 2014 במסגרת שיתוף הפעולה עם מנהל השימור ברשות העתיקות בוצעה עבודת חפירה ושחזור של מזרקה רומית יפהפיה ומרהיבה מהתקופה הרומית. שריד מרשים זה נחשף בפינה הצפון מערבית של “במת המקדש” ונמצא כי קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש.
ה”שוק הצלבני” – בפעולות הפיתוח וההנגשה של מסלול “טיילת החומות הצלבניות” נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק צלבני שהיה פעיל ותוסס בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ- 700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.
