צרו קשר

נשמח לסייע לכם! התקשר למספר 6550 או ליצור קשר באמצעות הטופס הבא ואנו ניצור איתך קשר בהקדם.

שדה זה דורש לפחות 2 תווים

כתובת דוא"ל לא חוקית

  • קיסריה לאורך התקופות

  • קיסריה נחשפת - פרויקט קיסריה

  • קיסריה- המחקר האקדמי

התקופה הרומית

לאחר מותו של הורדוס (4 לפנה"ס), הפכה קיסריה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים. בקיסריה חייתה אוכלוסייה מעורבת, אך היה לה צביון נוכרי מובהק. תושבי קיסריה היהודים סבלו לעתים קרובות מהתנכלויות שכניהם הנוכרים, ומתיחות מתמדת שררה בין היהודים לנוכרים. בשנת 66, שרשרת אירועים סמוך לבית הכנסת בקיסריה, הביאה לפרוץ מהומות דמים בין יהודים לנוכרים, אשר נתנו את האות לתחילתו של המרד הגדול. בית הכנסת הנ"ל כונה במקורות "כּנִיסָתַה דֶמָרדוּתָה". בימי מרד בר כוכבא הייתה קיסריה בסיס האספקה הראשי של הצבא הרומי, ומאוחר יותר הוצאו להורג בקיסריה כמה מעשרת הרוגי מלכות, ובהם רבי עקיבא. אספסיאנוס העלה את קיסריה לדרגת קולוניה בעלת זכויות מוגבלות ומאוחר יותר הוענק לקיסריה התואר "מטרופולין". הקהילה היהודית שבקיסריה התחזקה בתקופה הרומית התיכונה, והיוותה מרכז יהודי חשוב.

קיסריה הרומית – שחזור משוער

ממצאים מהתקופה הרומית

בשלטון הנציבים הפכה קיסריה לבירת פרובינקיה יהודה. בתקופה זו העיר התרחבה מזרחה ונבנו בה מבני ציבור מגוונים. המקדש המשיך לשמש כמקדש רומא ואוגוסטוס ונקרא בשם "סבסטיאון". הארמון של הורדוס הוסב לשמש כמקום מושבם של המושלים הרומיים ובתקופה זו נוספו לו חדרי משרדים שונים, כמו כן נוסף לארמון בית מרחץ שברצפתו לבנים הטבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. מדרום לארמון נפרס שטח שעליו נבנו וילות של אנשים אמידים שהתעשרו מבעלות על אדמות (באזור השרון). מצפון לכל אחת מן הווילות היה רובע של מחסנים אשר שייך היה לבעל הווילה. נמצאו בנוסף אסמי תבואה תת-קרקעיים.

קירקוס בהשראתו של הקירקוס מאקסימוס, נבנה הקירקוס בקיסריה בימיו של אדריאנוס. המבנה המשיך להיות בשימוש עד המאה ה-6 לספירה. מידותיו 450X 70 מ'. המבנה נועד למרוצי מרכבות וסביבו מערך ארגוני שלם (התגבשות קבוצות, מועדונים וכו'). הקירקוס ממוקם במזרחה של העיר, בשטח נרחב אשר לא נוצל לבנייה. בעבר קיים היה מערך מושבים מאבן, אותן אבנים נשדדו, אך עדות לו נראתה כאשר נחשף מערך קמרונות שנשא את המושבים. הספִּינה הייתה מורכבת ממערך של בריכות לאורכה כאשר במרכז ניצב האובליסק (שהוצב מחדש), האובליסק עשוי אבן גרניט אסואן ויובא ממצרים. נחשפו הקונוסים שהוצבו בפינות הספִּינה.

בית הכנסת העתיק

סיפורו של בית הכנסת העתיק בקיסריה הוא אבן משלימה בפסיפס נוף התרבות של קהילה יהודית ענפה. היהודים  חיו בעיר הפגאנית לצד התרבות הרומית השולטת כבר מהמאה הראשונה לספירה. הם קיימו את דתם בבתי כנסת בעיר, נעים בין פתיחות והתבדלות ובפני השינויים שהגיעו מעבר לים. יוונית הייתה שפה רווחת בקרבם גם בתפילות בבתי הכנסת. בקיסריה נוצתה אש המרד הגדול שהתפשט ברחבי יהודה. כעשרה הרוגי מלכות מצאו כאן את מותם, הנודע מבניהם רבי עקיבא.

לוחית מאם הפנינה (חפירה ארכיאולוגית 2018) בתקופות הרומית והביזנטית הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב. לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. הלוחית מעידה על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס .

מתחם בית הכנסת התגלה לראשונה בשנת 1944 במהלך חפירה ארכיאולוגית. במקום נחשפו ממצאים עם סמלים יהודיים מובהקים: פסיפאסים עם כתובת ביוונית,  עמוד שיש עם כתובת "שלום ושלושה   שברים מרשימת כ"ד משמרות הכהונה ששרתו בבית המקדש. רשימות אלה שימשו כלוח שנה לפולחן שהתנהל בבתי הכנסת.

קטע משוחזר של כתובת ביוונית בפסיפס בית הכנסת :יוליוס במילוי נדר נעשה…רגל..". נעשה בתרומתו של יוליוס. (מאות 4-5 לספירה).