התקופה הביזנטית התקיימה בין השנים 324-638 בה ארץ ישראל נשלטה ע”י האימפריה הביזנטית. בתקופה זו, התחזקו רדיפות היהודים, הנצרות הופצה והתפשטה בעוד שהישוב היהודי הלך וקטן. השלטון הביזנטי ביקש לקבוע כי הנצרות תהיה במעמד העליון והמדיניות כלפי יהודים השתנתה מתקופה לתקופה ובין הקיסרים השונים. בסוף המאה ה-4, הדלדלה כמות היהודים בעיקר בדרום הארץ, ורוב הקהילות נמצאו בעיקר בצפון הארץ. מעטים היו במישור החוץ ובערי יהודה.
התקופה הביזנטית בקיסריה, הייתה מרכז נוצרי חשוב והמטרופולין של “פלסטינה פרימה”. בין השאר חיו ופעלו בה אבות הכנסייה אוריגנס (אשר כתב בעיר את “הקספלה” – תרגום התנ”ך ליוונית בחמש גרסאות), ואוזביוס (אשר כתב בעיר את “האונומסטיקון” – רשימת ישובי ארץ ישראל, ואת “תולדות הכנסייה”). לקיסריה חשיבות גדולה בעיני הנוצרים, מאחר שבה, לפי המסורת הנוצרית, התנצר עובד האלילים הראשון – שר המאה (צנטוריון) קורניליוס. בראשית המאה ה-5 חולקה הארץ לכמה מחוזות, וקיסריה נבחרה לבירתה של “פלסטינה פרימה”. במאה ה-6 נולד בקיסריה פרוקופיוס, שהפך לסופרו של הקיסר יוסטיניאנוס.
ממצאים מהתקופה הביזנטית
בית המרחץ בקיסריה, מכלול של בתי מרחץ מהתקופה הביזנטית, בית המרחץ נבנה זמן רב לאחר הפסקת פעולתו של התיאטרון של הורדוס והיווה גאווה רבה. לפני כניסת הרוחצים לבית המרחץ, היו נכנסים לפָלָאֶסְטְרָה בה היו מתעמלים. לאחר הטבילה בבית המרחץ באו המתרחצים שנית לפלסטרה כדי לקבל עיסויים למיניהם והתארגנות לקראת יציאה.
לשכת המס, מדובר באולם מלבני מוקף חדרים מכל עבריו הממוקם במרכז העיר ממזרח להיפוסטדיום. מבנה זה היה חלק ממכלול קריית הממשל. נחשף בו פסיפס של אופוס סקטילה המוקף בספסלי אבן, ששימשו, כך משערים, כמקומות המתנה. פירושו של דבר הוא שמדובר על מערך בירוקרטיה שהוא סממן מובהק של השלטון הביזנטי. תרגום הכתובת שבפסיפס: “אם תציית לשלטונות המס, אזי אין לך ממה לחשוש”. כל המבנה נבנה על רצפה מוגבהת ומשערים כי משמעות הדבר עונה על הצורך להוריד את רמת הלחות במבנים שנשאו מסמכים הרגישים לרטיבות.
פסיפס הציפורים, ריצפת הפסיפס נחשפה לראשונה בשנת 1955 במהלך חפירה ארכיאולוגית. גודל הפסיפאס, שהיה חלק ממכלול ארכיטקטוני גדול, היה כ- 16*14 מ”ר וצורתו קרובה למלבן. חלקו העיקרי מעוטר ב- 120 מדליונים עגולים שבכל אחד מהם מופיעה ציפור ומכאן שמו – “פסיפס הציפורים”.
מתחם פסיפס הציפורים 2019, המתחם המחודש הינו פרי שיתוף פעולה בין רשות העתיקות, המועצה האזורית חוף הכרמל והחברה לפיתוח קיסריה שחברו יחד במטרה לשדרג ולהפוך את המקום לאטרקציה תיירותית מהמעלה הראשונה. לרווחת המבקרים נשתלו במתחם עצים, רוצפו שבילי המדרכות ודרכי הגישה, הורחבו שטחי המדשאות הסובבות את הפסיפס, הוצבה תאורה מתאימה, נוספו ספסלי ישיבה ונערכו גם התאמות לאוכלוסיות עם מוגבלויות, כולל חנייה נגישה.
גלריה
