“ספק אם יש למצוא בכל ההיסטוריה של העם היהודי בגולה בתקופה ארוכה של קרוב לאלפיים שנה, דמות שתשווה או לפחות תדמה לדמות המופלאה של בונה ההתיישבות היהודית במולדת המתחדשת בדורותינו – הדמות של הברון אדמונד דה רוטשילד. גם אם ננסה לצרף ולמזג יחד דמותם של שלושה אישים דגולים: דון יוסף נשיא, סר משה מונטיפיורי וברון הירש, שכל אחד מהם עשה בזמנו ובדרכו גדולות ונצורות – אינם משתווים לאישיותו ברוכת הפעלים ורבת החזון של ‘הנדיב הידוע'”…
הברון אדמונד ג’יימס דה רוטשילד
הברון אדמונד ג’יימס דה רוטשילד נולד בשנת 1845 בעיירה בצרפת ליד פריז והקדיש את זמנו לפעילות פילנתרופית ולקידום האמנות והתרבות.
מצוקת היהודים ברוסיה והפוגרומים שהתחוללו בה בשנת 1881, הביאו את הברון למסקנה שהפתרון המרכזי לבעיית היהודים במזרח אירופה, היא עלייה לארץ ישראל ובניית חיים חדשים בארץ. בהשפעת הרב הראשי של פריז, החל הברון לתמוך בתנועת חיבת-ציון ובהתארגנויות הראשונות של קבוצות שניסו להגיע לארץ ישראל ולהקים בה מושבות חדשות.
בתחילת פעילותו בארץ ישראל נמנע הברון מפרסום תמיכתו ביישוב העברי בפומבי, והוא נודע כ”הנדיב הידוע”. כאשר נקלעו המושבות הראשונות למשברים כלכליים חריפים שסיכנו את עצם קיומן, פנו אלה לברון והוא ניאות לסייע בהצלתן. הפעילות הראשונה שלו בתחום זה, הייתה בשנת 1882 בראשון לציון, אשר עמדה על סף התפרקות. בהמשך הגביר הברון את פעילותו והחל לסייע גם ליתר המושבות שהיו אף הן במצוקה קיומית. הברון הבין שהמושבות לא יוכלו להמשיך להתקיים כיישובים בודדים הפזורים במרחב, והחל לרכוש שטחי קרקע נרחבים ולהקים עליהם מושבות חדשות.
על מנת לייעל את תמיכתו ביישובים החדשים, הקים הברון מערך פיקוח על הקצאת הכספים ושלח מומחים לחקלאות, למים ולכלכלה אשר פיתחו ענפי גידול חדשים במטרה לבסס את המושבות ולחזק את קיומן הכלכלי. מערך המומחים והפקידות של רוטשילד פיתח ענפים חקלאיים תעשייתיים רבים, בהם גידול גפן וייצור יינות אשר את תוצרתם שיווקו ברחבי העולם. כמו כן, פותחו מטעי זיתים ובתי בד מודרניים לשמן זית, ותעשיית בשמים שהתבססה על גידולים חקלאיים שהוכנסו לארץ במיוחד לצורך זה.
לאחר תחילת המנדט הבריטי בארץ ישראל, בשנת 1923, הקים הברון רוטשילד את פיק”א והעביר לשם את ניהול מפעליו בארץ.
הברון רוטשילד נפטר בשנת 1934. כעבור 20 שנה, בשנת 1954, הועלו עצמותיו ועצמות אשתו ארצה ונטמנו ברמת הנדיב. כמה מהמושבות שהקים הברון נקראו על שמות בני משפחתו, כגון: זיכרון יעקב, מזכרת בתיה, בת שלמה, בנימינה, גבעת עדה ועוד. בסך הכל רכש הברון רוטשילד יותר מחצי מיליון דונם בארץ ישראל, שעליהם הוקמו למעלה מ 40 יישובים. עם הקמת מדינת ישראל, העניקה משפחת רוטשילד את מרבית אדמותיה ברחבי הארץ כמתנה למדינה, תרומת הקרקעות הגדולה ביותר שניתנה למדינה ומנוף קריטי להקמת מדינת ישראל.
קרן אדמונד דה רוטשילד (ישראל)
קרן אדמונד דה רוטשילד נוסדה ע”י הברון אדמונד דה רוטשילד, נכדו של “הנדיב הידוע”. בעוד סבו טבע את חותמו ברכישת אדמות ויישובם, ייזכר הברון אדמונד דה רוטשילד בזכות תרומתו לתיעושה של ארץ ישראל ותרומותיו הנדיבות למוסדות חינוך ותרבות.
משלהי המאה ה 19 ועד לימינו, הייתה משפחת רוטשילד מעמודי התווך בהתהוותה, בהקמתה ובפיתוחה של מדינת ישראל. במשך העשורים הארוכים האלה המשפחה ניצבה תמיד בחזית הגשמת הדרך הרעיונית של מדינה יהודית מתקדמת, שתהא לא רק בית לעם היהודי אלא גם סמל ומופת של צדק חברתי ושוויון הזדמנויות. קרן אדמונד דה רוטשילד היא ממשיכת הדרך של חזון זה, אשר התגבש לפני למעלה ממאה שנה וממשיך לפעום בחוזקה גם בקרב צאצאיו וממשיכי דרכו של הנדיב הידוע.
הקמת הקרן ומודל הפעילות הייחודי
בסוף שנות ה – 50 העבירה משפחת רוטשילד את אדמות קיסריה (כ – 30,000 דונם), לקרן אדמונד דה רוטשילד והזמינה את המדינה להיות שותפה בקרן.
המודל על פיו פועלת הקרן הינו מודל ייחודי לפיו, כל ההכנסות מפיתוח היישוב קיסריה, עוברות מהחברות הבנות של קרן אדמונד דה רוטשילד – החברה לפיתוח קיסריה והחברה לנכסי קיסריה, לקרן, וזו תורמת את רווחיה לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל.
כאשר נפטר הברון אדמונד דה רוטשילד בשנת 1997, עברו הקבוצה הבנקאית ורשת הקרנות הפילנתרופיות של המשפחה לידי בנו – הברון בנימין דה רוטשילד. הברון בנימין דה רוטשילד ורעייתו הברונית אריאן דה רוטשילד, מעורבים ומובילים את פעילות קרן אדמונד דה רוטשילד בישראל כחלק מרשת קרנות אדמונד דה רוטשילד הפועלות בתחום החינוך ברחבי העולם.
לאתר קרן אדמונד דה רוטשילד לחצו כאן