בית הכנסת העתיק מתוארך למאות הרביעית והחמישית לספירה ושימש מקום תפילה לקהילתה הענפה של יהודי קיסריה. יש הטוענים כי המבנה הוקם על יסודות “כנישתא דמרתדא” המציין במקורות חז”ל את מקום הצתת המרד הגדול של היהודים ברומאים.
סיפורו של המבנה מהווה אבן משלימה בפסיפס נוף התרבות של היהודים שחיו בעיר הפגאנית לצד התרבות הרומית. הם קיימו את דתם בבתי כנסת בעיר, נעים בין פתיחות והתבדלות ושינויים שהגיעו מעבר לים. בית הכנסת התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו ממצאים עם כותרות של סמלי המנורה, שברי כתובת של כ”ד משמרות הכהונה ופסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים.
במסגרת הפרויקט ובשלב ראשון נעשה תיעוד של כל השרידים וניתוחם במטרה להבין את המבנה, להגדיר מפלסים ולדרג את המדרון עד לחוף הים כבסיס לעבודות השימור, ייצוב המדרון והסדרת ה ניקוזים נדרשים. בשלב שני בוצעו עבודות שימור ושחזור פסיפס בית הכנסת, פיתוח נופי והנגשה לציבור תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.
