349

map4

 
מעוניין להיות בקשר? הרשם לניוזלטר לקבלת עדכונים או התקשר עכשיו 6550*

גולף ופסיכולוגיה / ד"ר גלעד ויינגרטן

תוצאות שהצטברו ממחקרים רבים הראו שביצוע ברמה איכותית יכול להתרחש רק כאשר רמת העוררות שבה מצוי המבצע באותה עת תואמת את איפיוני הביצוע. בנוסף לכך, הראה המחקר, שכדי לבצע פעולות גופניות מורכבות, מדוייקות והדורשות תאום עצבי שרירי ברמה גבוהה חייבת רמת העוררות הבו- זמנית להיות נמוכה יחסית.

לדוגמא, כאשר אדם נסער מאוד , חרד מאוד, כועס מאוד או מתרגש קשה לו לדייק, למשל בקליעה למטרה, להשחיל חוט לתוך קוף של מחט, או לפתור בעייה לוגית מורכבת ומסובכת. כדי לבצע פעולות אלה ברמה איכותית גבוהה הגוף צריך להיות רגוע כמעט לחלוטין.

מחקרים שנערכו על קלעים אולימפיים מצטיינים הראו שרמת העוררות הגופנית שלהם תוך כדי התחרות הינה כה נמוכה והדופק שלהם כל כך איטי עד שהם מסוגלים לסחוט את ההדק בין פעימות ליבם!

הגולף מוגדר אף הוא כמשחק של קליעה למטרה אך תוך שימוש בנשק לא מדוייק ולפיכך רמת העוררות המתחייבת כדי להצליח בו חייבת להיות נמוכה ביותר שאם לא כן רמת הדיוק תפגע באופן משמעותי. לא פלא שמשחק הגולף הינו ההפכפך ביותר מכל משחקי הספורט האחרים ואיכותיות הביצוע משתנות בו מיום ליום ולפעמים מגומה לגומה, תמיד בהתאם ליכולתנו לשמור על רמת עוררות נמוכה בגופנו לאורך זמן.

רמת עוררות היא האופן שבו מגיבה מערכת העצבים האוטונומית שלנו (זו הפועלת ללא כל שיתוף עם התודעה) לגרויים סביבתיים, למצבים משתנים ולתחושות פסיכולוגיות שונות.

כאשר אנחנו מתרגשים מתגייסת מייד המערכת האוטונומית לפעולה וגורמת להאצת הדופק שלנו, לעליה בלחץ הדם, להגברת ההזעה, להחשת קצב הנשימה ולמתח מוגבר ונוקשות בשרירים וכאשר כל אלה מתחוללים בגופנו קשה לנו לבצע מיומנויות גופניות הדורשות קואורדינציה, שיווי משקל ותאום מדוייק בין חלקי הגוף השונים או
אז כדור הגולף מתחיל לעוף לו להיכן שהוא רוצה ולאו דווקא לאן שאנחנו משתדלים לכוונו...

מחקרים נוספים בפסיכולוגיה הראו שבמצבי עוררות גבוהים כנ"ל אנחנו הופכים פחות שקולים ויותר אימפולסיביים בתנועותינו וכתוצאה מכך המון טעויות שבהן אנחנו מסוגלים לשלוט במצבי רוגע, קופצות החוצה ומשתלטות לנו על התנועה. אותו "דרייב" שקודם הלך מצויין כשהיינו רגועים יחסית נעלם לפתע ולרוב, במקום לנסות להרגע ולהשתלט על רמת העוררות הגבוהה מדי, הכישלון מעצבן אותנו ומעלה את רמת העוררות עוד יותר והרי לכם מעגל פסיכולוגי שקשה מאוד להישתחרר ממנו.

תמיד התפעלתי משחקני טניס מקצוענים שלאחר חבטה לא מוצלחת מתחילים לפתע פתאום לטפל בגידים של הרקטה שלהם. זוהי בדיוק הפעולה שמטרתה השכחת החבטה הלא מוצלחת, הפסקת המעגל הפסיכולוגי ההרסני המונע דיוק בביצוע הבא וכניסה למשחקון החדש ברמת עוררות נמוכה ותואמת יותר.
אם בטניס כך בגולף על אחת כמה וכמה!

בפסיכולוגיה של הספורט אין נושא שנחקר יותר בהקשר להשפעות על איכות הפעולה הספורטיבית מאשר רמת החרדה. השפעת רמת החרדה על הביצוע מאוד מעניינת מאחר ובחרדה שזורים גם העוררות הגופנית, המוזכרת לעיל וגם המערכת המנטלית שלנו. ככל שרמת החרדה גבוהה יותר כך תהיה גם רמת העוררות שלנו אך בנוסף לכך, באותה עת המערכת המנטלית תשדר לנו מחשבות שליליות ביחס ליכולתנו לבצע. ברמות גבוהות של חרדה אין אנו מסוגלים בשום אופן להוציא מעצמנו יכולת גבוהה בפעולות כמו חבטות גולף.

במצבים כאלה, חובה עלינו להפוך בדחיפות את כוון החשיבה השלילית לחיובית וגם להוריד את רמת העוררות הגופנית.

פסיכולוגים רבים עובדים היום עם ספורטאי צמרת כמעט בכל ענפי הספורט כדי ללמד אותם, בין היתר, טכניקות של ניטרול חרדה ושליטה ברמת העוררות הגופנית. גם שחקני גולף מקצוענים שוכרים כיום את שרותם של יועצים פסיכולוגיים צמודים ואלה מסייעים להם הן להגיע למשחק ברמת מוכנות פסיכולוגית נאותה והן לשמור עליה משך כל המשחק והטורניר.

צריך להבין שהלחץ הפסיכולוגי ולו הקטן ביותר בעת ביצוע הפאטינג האחרון במשחק (זה השווה לפעמים למעלה ממליון דולר..) עלול לגרום לסטיה קלה בכדור, כי כף היד הזיעה קצת יותר, כי הייתה קצת יותר נוקשות בשרירים, כי חשבנו מחשבות שליליות על יכולתנו, כי שכחנו לנשום עמוק או לבצע חזרה מנטלית מוצלחת לפני הביצוע ועוד כהנה וכהנה.

לסיכום כל שחקן גולף - בכל רמה- יודע שהצלחתו תלויה הרבה יותר במצב הפסיכולוגי שלו בעת המשחק מאשר בדברים אחרים וכדי שהראש יתאים למשחק צריך, קודם כל, להבין את הקשר ההדוק שבין הפסיכולוגיה ליכולת הדיוק והביצוע של מגוון החבטות וההחלטות המרכיבות את המשחק הנפלא הזה.

Share