map4

 
main.jpg
center port3
מעוניין להיות בקשר? הרשם לניוזלטר לקבלת עדכונים או התקשר עכשיו 6550*

ממצאים מהתקופה הביזנטית


בית המרחץ והפלסטרה
בקיסריה מערך של בתי מרחץ מתקופת הביזנטית שהביא לגאווה רבה בקרב תושבי העיר. לפני כניסת המתרחצים לבית המרחץ, הם היו נכנסים לפָלָאֶסְטְרָה בה היו מתעמלים. לאחר הטבילה בבית המרחץ נכנסו המתרחצים שנית לפלסטרה כדי לקבל עיסויים. בית המרחץ נבנה זמן רב לאחר הפסקת פעולתו של האמפיתיאטרון של הורדוס והווה גאווה רבה.

מערכת אספקת המים לקיסריה
בימיו של הורדוס מי התהום הספיקו לצרכיהם של התושבים בקיסריה. עם התרחבותה של העיר נמצאו מקורות מים נוספים באזור ולשם הבאתם לקיסריה נבנו כמה אמות מים.

האמה הגבוהה:
אמת המים הגבוהה כוללת שלוש תעלות שנבנו בזמנים שונים:
התעלה הראשונה נבנתה ככל הנראה עוד בימיו של הורדוס, והביאה לקיסריה מים ממעיינות שוני, צפונית לבנימינה. האמה, הבנויה על קשתות, חצתה את רכס הכורכר של ג'סר א-זרקא דרך מנהרה.

התעלה השניה, שנוספה מאוחר יותר, הובילה את מי מעיינות צברין, הנמצאים צפונית לעמיקם. בין עין צברין לעין אביאל נחפרה נקבה באורך 6 ק"מ. אמה זו נבנתה בתקופתו של הקיסר אדריאנוס על ידי הליגיון ה-10. תעלה זו הובילה מים גם ממקורות מים נוספים, על ידי מפעלים תת-קרקעיים שהובילו מים מאזור המושבים אליקים, עמיקם ואביאל.

התעלה השלישית נבנתה בתקופה הצלבנית. ככל הנראה, מאחר והעיר הצלבנית נבנתה על חורבות קודמתה, היא הייתה במפלס גבוה יותר וכך גם התעלה השניה הוגבהה - וזו התעלה השלישית.

האמה הנמוכה:
אמה זו נבנתה ככל הנראה בתקופה הביזנטית, עם גידול האוכלוסייה שהצריך אספקת מים רחבה יותר. האמה הובילה את מי מעיינות מאזור מעגן מיכאל (ביצות כאבארה), צפונית לקיסריה. מאחר ומפלס המעיינות היה נמוך ממפלס קיסריה נבנו סכרים שבאמצעותם נאגרו המים באגם שמפלסו היה גבוה מספיק על-מנת להוביל את המים לקיסריה. בקרבת קיסריה עברה התעלה תחת הקשתות של האמה הגבוהה, ונעה במקביל לה עד העיר.

פסיפס הציפורים
בראשית שנות ה- 50 התגלה פסיפס מדהים בפאתי שכונה 2 (בסמוך לשדרות רוטשילד) במהלך אימוני יעד מבוצר של יחידה ממחנה 80. הפסיפס כוסה לאחר חמש שנים עקב התפוררותו.

עברו 50 שנה עד שרשות העתיקות ואמיר ג'נאח- מנהל פרויקט שימור עתיקות קיסריה,
הביאו לחשיפה ולשימור של הממצא הייחודי. במימון החברה לפיתוח קיסריה החלו בחודש
אוגוסט 2004 החפירות באזור. לדברי הארכיאולוג ד"ר ספי פורת, הפסיפס הוא והיה חלק מרצפתו של ארמון, הארמון המפואר ביותר שנחפר עד כה בארץ.

למשימה השימור והשחזור זו התגייסו מתנדבים רבים תושבי קיסריה, אור-עקיבא וקיבוץ
שדות-ים. החופרים הגיעו לעומק של 70 ס"מ, ומה שנגלה לעיניהם היה מדהים בצבעוניותו -"שטיח" פסיפס מלבני גדול (16 X 14.5 מ') וקטעים של רצפות פסיפס נוספות.. מסגרת הפסיפס כוללת עצי פרי ובעלי חיים (אריה, נמר, דוב, חזיר בר, יעל, כלב, פיל, צבי ושור) התוחמת 120 מדליונים עגולים שבכל אחד מהם ציפור, מה שהעניק לפסיפס את שמו - "פסיפס הציפורים". דוגמה דומה של ציפורים עם אותה סדרת בעלי חיים נמצא גם בארנה שבהיפודרום.

לא ידוע מי היה בעל הארמון, אבל ברור שהיה עשיר מאוד. הארמון נבנה במאה ה- 6 וכלל
אולם בו הייתה רצפת הפסיפס, עמודים, חצר פתוחה מקורה וקומה שנייה. הממצאים מעידים על מערכת מים וניקוז מפותחת מאוד, הכוללת רצפה משופעת, תעלות מים ובורות שקיעה. שטח הרחבה המרכזית שנחשפה הוא 200 מ"ר.

לדעת הארכיאולוגים הארמון נעזב, נשדד ונהרס עד היסוד כנראה במאה ה-7.

במהלך החפירות נחשף ציפוי של לוח שולחן מעשה תשבץ של זכוכית וזהב - ריבועים,
ומשולשים. הלוחיות עשויות בטכניקה של 'זכוכית זהב' - זכוכית ועליה שכבת זהב
ומעליה שכבת זכוכית שקופה. בכל אחד מן הלוחיות מוטבע צלב או פרח. השולחן הועבר למעבדות רשות העתיקות לצורך שימור והכנה לתצוגה - כממצא יחיד מסוגו בעולם.

העבודות באתר התבצעו במימון החברה לפיתוח קיסריה וכללו חשיפה, שיחזור וחיזוק האתר
והכשרתו לקהל מבקרים (שבילי גישה, חניה וכו') בעלות של 600 אלף שקלים. בחודש אוקטובר 2005 נפתח האתר לביקור הקהל הרחב - ללא תשלום.

Share