map4

 
main.jpg
center port3
מעוניין להיות בקשר? הרשם לניוזלטר לקבלת עדכונים או התקשר עכשיו 6550*

סיפור ההיסטוריה

history 1תולדות העיר

העיר הוקמה לראשונה כמעגן פיניקי קטן. המקום נקרא "מגדל שרשון" (סטרטון), כנראה מעיוות שמו של האל הצידוני אשתורת. בשנת 90 לפנה"ס, נכבש היישוב על ידי אלכסנדר הקטן וסופח לממלכת החשמונאים.
בשנת 31 לפנה"ס, לאחר שניצח בקרב אקטיום, נתן הקיסר הרומי אוגוסטוס את היישוב, יחד עם כל חופה של ארץ ישראל, במתנה להורדוס. הורדוס, מצידו, קרא את העיר על שמו של הקיסר אוגוסטוס. הוא בנה את העיר בין השנים 10-22 לפנה"ס, הקים במקום נמל גדול, מתקני שעשועים רבים, בתי מרחץ ומקדשים. הנמל הוקם בקיסריה בשל מיקומה במרכז הארץ, בסמיכות לאזורים חקלאיים ודרכי גישה נוחות.


ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה ההלניסטית וההרודיאנית

לאחר מותו של הורדוס הפכה קיסריה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים ולבירת פרובינקית יהודה. האוכלוסייה בעיר הייתה מעורבת, ואורח החיים היה נוכרי לגמרי. תושביה היהודים של העיר סבלו לעתים קרובות מהתנכלויות ושררה מתיחות מתמדת בין היהודים לשכניהם הנוכרים.
בתקופה זו התרחבה העיר והתפשטה מזרחה, ונבנו בה מבני ציבור מגוונים. בעיר גם נבנו מחסני תבואה גדולים - מדרום לארמון הורדוס הוקמו וילות של אנשים בעלי קרקעות באזור השרון ובסמוך נבנו המחסנים של בעלי הוילות. בנוסף, התגלו במקום גם אסמי תבואה תת-קרקעיים.
בשנת 66, אירועים שהתרחשו סמוך לבית הכנסת של קיסריה גרמו למהומות דמים בין יהודים לנוכרים, והובילו לתחילתו של המרד הגדול. בימי מרד בר-כוכבא, בסיס האספקה הראשי של הצבא הרומי היה בקיסריה. בעיר הוצאו להורג כמה מהרוגי המלכות, ביניהם רבי עקיבא.

ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית / רומית מאוחרת

בתקופה הביזנטית היתה קיסריה מרכז נוצרי חשוב, בה חיו חלק מאבות הכנסיה. לקיסריה מעמד חשוב בעיני הנוצרים. על פי המסורת הנוצרית בקיסריה התנצר עובד האלילים הראשון, קורנליוס.
במאה ה-7 נכבשה קיסריה, כמו כל ארץ ישראל, ע"י המוסלמים. מאוחר יותר, בין המאות ה-10 ל-12 שלטו בה לסירוגין הצלבנים וצלאח א-דין. במאה ה-13 נכבשה העיר על ידי הממלוכים, ונהרסה כמו כל ערי החוף בארץ.

הישוב הוקם שוב בסוף המאה ה-19 ע"י קבוצת טמפלרים גרמניים שניסו להתיישב במקום במסווה של חפירות ארכיאולוגיות. בשנת 1882 הקימו במקום בוסנים מוסלמים את היישוב קיסאריה. הכפר נכבש במלחמת העצמאות ותושביו גורשו.

ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הביזנטית

ממצאים ארכיאולוגיים לפי תקופות

ממצאים מהתקופה ההלניסטית וההרודיאנית
קיסריה של הורדוס, שהוקמה על חורבות מגדל סטרטון, היתה עיר מתוכננת בקפידה, על פי עקורנות אדריכליים שהיו רווחים באותה תקופה. הורדוס הקים בעיר את הנמל הענק, לע מנת לענות על הצורך בנמל נוסף בין דור ליפו.

הנמל
הנמל הצפוני נחצב בתוך היבשה, על מנת להגן עליו מפני גלים וסערות. בבניית הנמל השתמשו בטכניקות רומיות מוכרות של יציקת בטון לתוך תבניות של קונסטרוקציות עץ.

המקדשים
המקדשים היוונים שנבנו בקיסריה הוקדשו בעיקר לאלים. בחפירות נמצאו שרידיהם של שני מקדשים:
1. המקדש, שהוקם על הגבעה הסמוכה לנמל, אותה עיטרו פסל רומא ופסל הקיסר, שקידמו את
פניהם של הבאים מהים.
2. טיבריאום - המקדש שהוקם לכבוד הקיסר טיבריוס. ככל הנראה, המקדש הוקם מאחורי
בימת התיאטרון, כשהוא משולב בשדרת עמודים בין התיאטרון לים.

ארמון הורדוס
שרידי הארמון זוהו על שונית הבולטת פנימה לתוך הים. רוב השרידים נשמרו בחלקים הצפוניים של הארמון - אולם גדול ומסדרונות משני צדדיו. בחדרים המערביים נחשפו שרידי רצפת פסיפס בעלת דגם גיאומטרי. בתקופה מאורחת יותר שימש הארמון מקום מושבם של המושלים הרומיים.

התיאטרון
זהו התיאטרון הרומי הקדום ביותר, ששרד במזרח הים התיכון. קוטרו כ- 100 מ' והוא
נועד לכ- 4000 צופים. התיאטרון ממוקם בסמוך לים בחלקה הדרומי של העיר. הוא שימש את תושבי העיר קיסריה במשך 500 שנים. בתחילה הוצגו בו מחזות יווניים ורומיים קלאסיים. מאוחר יותר התפתחה בקיסריה אמנות הפנטומימה וזכתה לתהילה גדולה. בתיאטרון קיסריה הועלו "מחזות
מימיקה", בהם הופנו חיצים כלפי הקהילה היהודית ודתה.
מבנה התיאטרון עבר שינויים ושיפוצים רבים. מתחת לרצפת השיש העתיקה התגלתה רצפה הרודיאנית, שטוייחה בטיח צבעוני. בכניסה נוספו עמודי שחם בעלי גומחות ובתוכם הוצבו פסלים ונוספו עיטורים. במאה הרביעית הוסבה הרצפה לבריכת מים ובמקום נערכו משחקי בריכה ותחרויות מים.

ההיפוסטדיום
נבנה בימי הורדוס, משתרע לאורך קו החוף. ההיפוסטדיום היה מוקף ספסלי אבן. לאורך הקירות המקיפים את הזירה (הארנה) נחשפו ציורי בע"ח ונמצאו תיאורים של מחזות ציד.בקצה הצפוני של הזירה נחשפו עמדות הזינוק, מה שמלמד על כך שהמקום שימש גם כהיפודרום, ומכאן שמו - שילוב של היפודרום ואצטדיון.

ממצאים מהתקופה הרומית / רומית מאוחרת
בתקופה זו העיר התרחבה ונבנו בה מבני ציבור רבים ומגוונים. ארמון הורדוס הוסב לשמש כמקום מושבם של המושלים הרומיים, ובתקופה זו נוספו לו עוד חדרים וחלקים.

ההיפודרום
בימיו של אדריאנוס נבנה בקיסריה ההיפודרום, ששימש את תושבי העיר עד המאה ה 6 לספירה. המבנה נועד למרוצי מרכבות וההכנות אליהם - מבנים לגיבוש הקבוצות, מועדונים וכו'. ההיפודרום הוקם במזרחה של העיר. במקור היו מושבי ההיפודרום עשויות אבן, אך הן נשדדו במהלך השנים.

בית הכנסת
בשרידיו של בית הכנסת ניתן להבחין בפסיפס, שהיה חלק מהמקום. בית הכנסת בקיסריה מוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמת היהודים". לפי הכתוב, במקום זה הוצתה האש שהבעירה את כל יהודה באש המרד נגד הרומאים. היהודים בתקופה הרומית המאוחרת חיו בקיסריה יהודים רבים, ונראה כי היו לא מעט חיכוכים עם השכנים הנוכרים בעיר. אולם יש גם עדויות על יחסי שכנות טובים.

האובליסק
האובליסק המרהיב מתמר לגובה של 10.5 מטרים. רוחבו נע בין 172 ס"מ (בבסיס) ל- 140 ס"מ (בחלק העליון). משקל האובליסק הכולל (לפני השלמות) כ- 84 טון.

על פי הארכיאולוגים, הוצב האובליסק בשנת 300 לספירה ושרד את התקופה הביזנטית.
לאחר מכן נפל ונשבר לשני חלקים.
מקור האובליסק במצרים, שם נחשב לאתר פולחני. הרומאים אימצו את האובליסק, והפכו אותו לקישוט נפוץ ואופייני במתקנים בהם נערכו מרוצי כרכרות.
ידוע כי הקיסר אוגוסטוס העביר שני אובליסקים ממצרים לרומא.
בקיסריה העתיקה ניצבו שני אובליסקים, משערים כי אחד מהם נבנה על ידי הורדוס והוצב
מדרום לנמל, השני כאמור הוצב מחדש עתה סמוך לאתר העתיקות. האובליסק הזקור נמצא מאחורי גן הפסלים, כ- 200 מ"ר מאחורי 'יקבי קיסריה'. ניתן להגיע לשביל העפר ברגל או ברכב שטח.

פרויקט הצבתו מחדש החל ב-5/1999 והסתיים ב-8/2001. במימון הפרויקט, שעלותו כ- 150 אלף דולר, השתתפו משפחות סטול ופלדמן תושבי מרכז הארץ, רשות העתיקות, החברה הממשלתית לעתיקות והחברה לפיתוח קיסריה.

ממצאים מהתקופה הביזנטית
בית המרחץ והפלסטרה
בקיסריה מערך של בתי מרחץ מתקופת הביזנטית שהביא לגאווה רבה בקרב תושבי העיר. לפני כניסת המתרחצים לבית המרחץ, הם היו נכנסים לפָלָאֶסְטְרָה בה היו מתעמלים. לאחר הטבילה בבית המרחץ נכנסו המתרחצים שנית לפלסטרה כדי לקבל עיסויים. בית המרחץ נבנה זמן רב לאחר הפסקת פעולתו של האמפיתיאטרון של הורדוס והווה גאווה רבה.

מערכת אספקת המים לקיסריה
בימיו של הורדוס מי התהום הספיקו לצרכיהם של התושבים בקיסריה. עם התרחבותה של העיר נמצאו מקורות מים נוספים באזור ולשם הבאתם לקיסריה נבנו כמה אמות מים.

האמה הגבוהה:
אמת המים הגבוהה כוללת שלוש תעלות שנבנו בזמנים שונים:
התעלה הראשונה נבנתה ככל הנראה עוד בימיו של הורדוס, והביאה לקיסריה מים ממעיינות שוני, צפונית לבנימינה. האמה, הבנויה על קשתות, חצתה את רכס הכורכר של ג'סר א-זרקא דרך מנהרה.

התעלה השניה, שנוספה מאוחר יותר, הובילה את מי מעיינות צברין, הנמצאים צפונית לעמיקם. בין עין צברין לעין אביאל נחפרה נקבה באורך 6 ק"מ. אמה זו נבנתה בתקופתו של הקיסר אדריאנוס על ידי הליגיון ה-10. תעלה זו הובילה מים גם ממקורות מים נוספים, על ידי מפעלים תת-קרקעיים שהובילו מים מאזור המושבים אליקים, עמיקם ואביאל.

התעלה השלישית נבנתה בתקופה הצלבנית. ככל הנראה, מאחר והעיר הצלבנית נבנתה על חורבות קודמתה, היא הייתה במפלס גבוה יותר וכך גם התעלה השניה הוגבהה - וזו התעלה השלישית.

האמה הנמוכה:
אמה זו נבנתה ככל הנראה בתקופה הביזנטית, עם גידול האוכלוסייה שהצריך אספקת מים רחבה יותר. האמה הובילה את מי מעיינות מאזור מעגן מיכאל (ביצות כאבארה), צפונית לקיסריה. מאחר ומפלס המעיינות היה נמוך ממפלס קיסריה נבנו סכרים שבאמצעותם נאגרו המים באגם שמפלסו היה גבוה מספיק על-מנת להוביל את המים לקיסריה. בקרבת קיסריה עברה התעלה תחת הקשתות של האמה הגבוהה, ונעה במקביל לה עד העיר.

פסיפס הציפורים
בראשית שנות ה- 50 התגלה פסיפס מדהים בפאתי שכונה 2 (בסמוך לשדרות רוטשילד) במהלך אימוני יעד מבוצר של יחידה ממחנה 80. הפסיפס כוסה לאחר חמש שנים עקב התפוררותו.

עברו 50 שנה עד שרשות העתיקות ואמיר ג'נאח- מנהל פרויקט שימור עתיקות קיסריה,
הביאו לחשיפה ולשימור של הממצא הייחודי. במימון החברה לפיתוח קיסריה החלו בחודש
אוגוסט 2004 החפירות באזור. לדברי הארכיאולוג ד"ר ספי פורת, הפסיפס הוא והיה חלק מרצפתו של ארמון, הארמון המפואר ביותר שנחפר עד כה בארץ.

למשימה השימור והשחזור זו התגייסו מתנדבים רבים תושבי קיסריה, אור-עקיבא וקיבוץ
שדות-ים. החופרים הגיעו לעומק של 70 ס"מ, ומה שנגלה לעיניהם היה מדהים בצבעוניותו -"שטיח" פסיפס מלבני גדול (16 X 14.5 מ') וקטעים של רצפות פסיפס נוספות.. מסגרת הפסיפס כוללת עצי פרי ובעלי חיים (אריה, נמר, דוב, חזיר בר, יעל, כלב, פיל, צבי ושור) התוחמת 120 מדליונים עגולים שבכל אחד מהם ציפור, מה שהעניק לפסיפס את שמו - "פסיפס הציפורים". דוגמה דומה של ציפורים עם אותה סדרת בעלי חיים נמצא גם בארנה שבהיפודרום.

לא ידוע מי היה בעל הארמון, אבל ברור שהיה עשיר מאוד. הארמון נבנה במאה ה- 6 וכלל
אולם בו הייתה רצפת הפסיפס, עמודים, חצר פתוחה מקורה וקומה שנייה. הממצאים מעידים על מערכת מים וניקוז מפותחת מאוד, הכוללת רצפה משופעת, תעלות מים ובורות שקיעה. שטח הרחבה המרכזית שנחשפה הוא 200 מ"ר.

לדעת הארכיאולוגים הארמון נעזב, נשדד ונהרס עד היסוד כנראה במאה ה-7.

במהלך החפירות נחשף ציפוי של לוח שולחן מעשה תשבץ של זכוכית וזהב - ריבועים,
ומשולשים. הלוחיות עשויות בטכניקה של 'זכוכית זהב' - זכוכית ועליה שכבת זהב
ומעליה שכבת זכוכית שקופה. בכל אחד מן הלוחיות מוטבע צלב או פרח. השולחן הועבר למעבדות רשות העתיקות לצורך שימור והכנה לתצוגה - כממצא יחיד מסוגו בעולם.

העבודות באתר התבצעו במימון החברה לפיתוח קיסריה וכללו חשיפה, שיחזור וחיזוק האתר
והכשרתו לקהל מבקרים (שבילי גישה, חניה וכו') בעלות של 600 אלף שקלים. בחודש אוקטובר 2005 נפתח האתר לביקור הקהל הרחב - ללא תשלום.

נמל קיסריה - 1912
image
קיסריה בשנים 1912-1914